﻿1 הקורינתיאנים.
13.
אִם־בִּשְׂפַת אֲנָשִׁים אוֹ מַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאַהֲבָה אֵין־בִּי אָז נְחשֶׁת הֹמִיָּה אֲנִי אוֹ צִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ 
וְאִם־נְבוּאָה בִי וְכָל־רָז אֲנִי מֵבִין וְכָל־דַּעַת וְאִם־אֱמוּנָה כֻלָּהּ לִי הִיא לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאַהֲבָה אֵין־בִּי אֲנִי אָז כְּאָיִן׃ 
אִם־אֲפַזֵּר כָּל־הוֹנִי לִרְעֵבִים וְאֶת־בְּשָׂרִי אֶתֵּן לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ וְאַהֲבָה אֵין־בִּי כָּל־זֶה לֹא יוֹעִילֵנִי מְאוּמָה׃ 
הָאַהֲבָה תַאֲרִיךְ אַף וּמְלֵאָה חֲנִינָה הָאַהֲבָה לֹא תְקַנֵּא הָאַהֲבָה לֹא תִתְנַשֵּׂא וְלֹא תִלְבַּשׁ גֵּאוּת׃ 
לֹא יִמָּצֵא בָהּ שֶׁמֶץ־דָּבָר וְלֹא תְבַקֵּשׁ אֵת אֲשֶׁר־לָהּ לֹא תִתְקַצֵּף וְלֹא תַחֲרשׁ רָעָה׃ 
לֹא תָשִׂישׂ בְּעַוְלָתָה כִּי אִם־מְשׂוֹשָׂהּ עֲלֵי־אֱמֶת׃ 
כָּל־דָּבָר תִּשָּׂא כָּל־דָּבָר תַּאֲמִין כָּל־דָּבָר תְּקַוֶּה וּלְכָל־דָּבָר תִּטֶּה שִׁכְמָהּ לִסְבֹּל׃ 
הָאַהֲבָה לֹא־תֶחְדַּל לָנֶצַח אַף כִּי־נְבוּאוֹת תִּכְלֶינָה וּלְשֹׁנוֹת תִּכָּחַדְנָה וְדַעַת אֵין־עוֹד׃ 
כִּי־אַךְ חֵלֶק קָטֹן יָדָעְנוּ וְחֵלֶק קָטֹן נִבֵּאנוּ׃ 
וְכַאֲשֶׁר בּוֹא תָבוֹא תַכְלִית כָּל־אֵלֶּה הַחֵלֶק הַקָּטֹן יַחֲלֹף׃ 
בְּעוֹד יֶלֶד הָיִיתִי דִּבַּרְתִּי כְיֶלֶד בִּינוֹתִי כְיֶלֶד וְהָגִיתִי כְיָלֶד וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאִישׁ הֲסִרֹתִי מֵעָלַי דִּבְרֵי יַלְדוּת׃ 
כִּי עַתָּה רֹאִים אֲנַחְנוּ בְּמַרְאָה וּבְחִידֹת וְאָז נִרְאֶה פָּנִים אֶל־פָּנִים עַתָּה יָדַעְתִּי חֵלֶק קָטֹן וְאָז אֵדַע כַּאֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי גַם־אָנִי׃ 
וְעַתָּה תַעֲמֹדְנָה שְׁלָשׁ־אֵלֶּה אֱמוּנָה תִּקְוָה וְאַהֲבָה וְהַגְּדֹלָה בָהֵן הִיא הָאַהֲבָה׃ 
